למרות שהם תמימים למראה, מקומות הישיבה העירוניים מעלים שאלות של מה מותר ומה אסור, ואף יותר חשוב מכך – למי מותר ולמי אסור.
הזכות לשבת במרחב הציבורי היא בסיסית אבל רחוקה מלהיות מובנת מאליה. החומר, העיצוב והמיקום של כל ספסל או כסא תלויים בתרבות המקומית, בתפיסת תפקיד המרחב הציבורי, בסוגיות של תחזוקה ופשע ואפילו בהשקפות פוליטיות. למרות שהם תמימים למראה, מקומות הישיבה העירוניים מעלים שאלות של מה מותר ומה אסור, ואף יותר חשוב מכך – למי מותר ולמי אסור. הנה כמה דוגמאות למקומות ישיבה רשמיים יותר ורשמיים פחות.
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 07.04.2015
יש מצב שיעניין אתכם
