קשה לומר על אתר אסון שהוא עוצר נשימה אבל קשה גם להתעלם מהעוצמה של צ׳רנוביל, או מה שנותר ממנה. העיר פונתה ב-1986 בעקבות האסון הגרעיני שהתרחש בה ומאז עומדת כמעט נטושה (לפחות עד שהתגלתה מחדש בעקבות הסדרה המטרידה על אסון צ׳רנוביל ששודרה לאחרונה ב-HBO). אלי רבזין ביקר בעיר, באולמות הספורט הנטושים, במבנים שהטבע השתלט עליהם מחדש, וחזר עם תמונות
הגופה הנרקבת של כור מס' 5 שמעולם לא הגיע לידי סיום, עומדת עד היום עם מנופיה המתפוררים שעצרו את עבודתם ומעולם לא נעו מאז.בית הספר למוזיקה והפסנתר האלמותי שעומד על במתו וממשיך את מלחמת ההישדרות שלו בזמן שהאולם סביבו קורס אט אט… יש שיגידו על כך שתרבות מנצחת את הזמן… יש שלא.בבתי הספר היסודיים היו גם מלינים את הילדים עד שעות הצהריים ולכן חדרי המיטות היו נפוצים (ואפילו זכרורים לי מילדותי שלי), דבר היוצר סוריאליזם טהור כאשר נזנח ל-30 שנה. שבניגוד להרבה מקומות – נשאר די בתולי מבחינת ההתערבות של המבקריםאחד המקומות היותר מוכרים, מייצגים ועצובים שיש בפריפאט -פארק השעשועים שנפתח בדיוק ליומיים… כמו העיר – הוקם ולא הספיק לבוא לידי שימוש אמיתי לפני שננטש בגלל האסוןכמו כל מקום בברית המועצות – אומנות היוותה חלק חזק ומורגש בו וגם בפריפאט הפסיפאסים והויטראז'ים עדיין נותנים לנו הצצה לעולם הוא, מלא היופי המפוקח על ידי הממשל.מחלקת היולדות של בית החולים המפורסם מהווה את הצד השני במשוואה אותה חוויתי בהיבט רוחני מסויים – המוות שנמצא במרתף, המלא במדי הכבאים סופגי הקרינה שנהרגו בצורה המזוויעה ביותר שניתן לדמיין עומד מנגד ליצירת החיים המגיחים קומה אחת מעל.אנטנט "דוגה" בעלת היכולת לאתר טילים בין-יבשתיים ממעבר לאופק או בשמה המוכר "הנקר הרוסי" היא ללא ספק אחד המבנים הגדולים ביותר ובהחלט אחד מהמרשימים שיצא לי לראות מקרוב – 500 מטר אורך ו145 מטר גובה של פלדה ואלומיניום היוצרים צורות גיאומטריות ממכרות לחלוטין.מהטיול הזה לקחתי לקח אחד, חזק ומעודד – כשאנחנו ניעלם – הטבע, ישכח אותנו מהר מאד ופשוט ימשיך להיות מדהים כפי שהיה לפני שהתחלנו להחריב אותו.
