השנה היא 2012, חודש מאי. תחנת המטרו בולוויק (Bullewijk) שבדרום מזרח אמסטרדם הומה בשעות אחר הצהריים המאוחרות. לאחר יום עבודה במגדלי המשרדים של אזור התעסוקה השוכן ממערב לתחנה, מאות בני אדם נוהרים, מי באפניים כיאה להולנדים ומי ברגל, בכדי לתפוס את רכבת המטרו הקרובה חזרה אל מרכז העיר. האזור הומה אנשים, חלקם עוצרים בפוד-טראק סיני מקומי לתה או מתיישבים בבית הקפה הצמוד והצבעוני בשכונת ביילמר (Bijlmer), השוכנת בצידה המזרחי של תחנת המטרו. כמה שעות לאחר מכן, האזור מתרוקן מאדם, רוב הרחובות חשוכים, ותושבי האזור, שמרביתם אינם עובדים במגדלים הנוצצים של סיסקו, איקאה, או בנק ING, מקפידים שלא להסתובב שם בשעות הערב.
זה היה הסיפור של אזור התעסוקה "אמסטל 3" לפני כעשור, אבל קפיצה מהירה להווה מגלה לנו מציאות שונה. האבים ליזמים ומרחבי עבודה משותפים צצים ברחבי השכונה; מפגשים תרבותיים כגון פסטיבלים, מסיבות ומיט-אפים מתרחשים בחללים ריקים שיהרסו בעוד שנה-שנתיים לטובת מבנים גדולים יותר; ואתרי החדשות המקומיים מפרסמים תמונות של התושבים החדשים שעוברים לגור במבני מגורים משולבי מסחר שעד לא מזמן היו משרדים שוממים.
השינויים שעבר, ועדיין עובר, אזור התעסוקה "אמסטל 3" מעוררים השתאות והשראה. עם זאת, הם גם יוצרים אתגרים רבים בשל הקצב המהיר של ההתרחשויות ומחירי הדיור המטפסים בחדות. בכתבה זאת אצלול לעומק השינוי הייחודי ואראה כיצד תהליך החידוש הפיזי של המרחב שלוב בחשיבה כלכלית, רגישות חברתית והמון יצירתיות.
טרנספורמציה עירונית, קווים לדמותה
את התהליכים המתרחשים באזור התעסוקה "אמסטל 3" ניתן להגדיר כ"טרנספורמציה עירונית". הכוונה היא לא להתחדשות עירונית במודל המוכר בישראל (המתמקד לרוב בסביבות מגורים ובממד הפיזי בלבד), אלא לתהליך פיתוח ושינוי של מרחב עירוני מסוים שמתייחס למגוון ממדים: הממד הפיזי של תשתיות ובנייה, הממד החברתי של ההשפעה על האוכלוסייה והממד הכלכלי של יצירת עסקים חדשים והזדמנויות כלכליות.
טרנספורמציה עירונית עשויה להתחיל בעקבות תהליכים פנים-עירוניים, כגון שינויים חברתיים וכלכליים, אך גם עקב אירועים חיצוניים כגון משברים כלכליים וחברתיים אזוריים או עולמיים, אסונות טבע ועוד (Hölscher & Frantzeskaki, 2021). בנוסף, תהליכי טרנספורמציה עירונית כוללים מרכיבים רבים, ומורכבות זו הופכת את התהליך ללא ליניארי, ולכזה שקשה, ולפעמים אף בלתי אפשרי, להעריך כיצד צעד מסוים בו ישפיע על הצעדים הבאים (Németh & Langhorst, 2014).
סיפור הטרנספורמציה של "אמסטל 3" יכול לספק לנו לא מעט תובנות לגבי מקומה של העירייה בתהליכי השינוי בעיר, היחס לעסקים מקומיים ואוכלוסיות מיעוט ועל ההזדמנויות לפתח את המרחב באופן יצירתי. בואו נתחיל.
העירייה רוצה ליזום שינוי, אבל לא לבדה
"אמסטל 3" הוקם כאזור משרדים בשנות ה-70 וה-80 והיה אמור להיות סיפור הצלחה לפי ספר התכנון ההולנדי הישן, שדגל בחלוקה לאזורים והפרדה בין מגורים לבין סביבות תעסוקה ותעשייה (zoning). אבל תכנון לחוד ומציאות לחוד. האזור, שממוקם בדרום-מזרח אמסטרדם, בסמוך לשכונת ביילמר (Bijlmermeer, או בקיצור Bijlmer) המאופיינת באוכלוסיית מהגרים מגוונת, לא הצליח להתרומם וסבל מתפוסה חלקית ביותר, עם 30% חללים ריקים.
עוד בשנות ה-90 העירייה הכירה בבעייתיות הזו והכריזה על תהליך התחדשות של האזור והפיכתו לאזור שמאופיין בעירוב שימושים – מאזור משרדים בלבד, לאזור המשלב מסחר, מגורים, פנאי ועבודה. לצורך כך, העירייה השיבה לעצמה את הבעלות על הקרקע והמבנים בכדי שתוכל לתכנן ולבנות את האזור מחדש. אבל אז הגיע המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 והעירייה החליטה להסיר את ידיה זמנית מהפרויקט, לאור הסיכון הכלכלי הגבוה שהיה טמון בו, וכן נוכח ההבנה שמודל הפיתוח "מלמעלה-למטה" (Top-Down) אינו יעיל מספיק. כך, ההתחדשות ותהליך השינוי המהותי של האזור נאלצו להמתין עד לשנת 2015, אז בחרה העירייה באסטרטגיה המשלבת משקיעים חיצוניים, קבלנים ותושבים.
הפעם, בבואה לפתח מחדש את הרובע בחרה העירייה להציב תנאים מוקדמים לקבלנים. היה ביכולתה לעשות זאת כיוון שהקרקע בעיר שייכת לה והיא מחכירה אותה לקבלנים. כחלק מהמשא ומתן, היא דרשה מהם (ועדיין דורשת) לבנות בצורה המאפשרת מרחבים עסקיים ברי-השגה (כגון חללים עסקיים קטנים יותר), דיור בר-השגה, העדפת מגוון עסקים בחזיתות קומת הקרקע, לרבות עסקים קטנים, מקומיים, ולא רק עסקים "בטוחים" כגון סופרמרקטים ובנקים, ועוד. בנוסף, העירייה מתנה הגעת תאגידים בינלאומיים בתוכנית שיתוף ושילוב אוכלוסיות מקומיות ובתרומה לקהילה המקומית.
בבואה לתכנן את נתיבי הפעולה שלה בשיקום ושינוי האזור, בחנה עיריית אמסטרדם שלוש אסטרטגיות. הראשונה היתה "לשבת ולא לעשות כלום" – לא ליזום אף צעד, ולתת למקום להתפתח בצורה אורגנית לחלוטין. הגישה הזו נשללה נוכח הסכנה שהאזור כולו ישקע בסחרור אל תהליך בלתי הפיך של מרחבים עזובים והידרדרות, וחשש מפני עלייה ברמת הפשיעה והתסיסה החברתית באזור. האסטרטגיה השנייה היתה "לתמוך כלכלית באופן זמני" – כלומר, לקחת אחריות זמנית על אובדן הערך של בעלי נכסים ומשקיעים. גם אסטרטגיה זו נשללה, כיוון שהיא היתה עלולה לגרור את עיריית אמסטרדם למאזן שלילי קיצוני.
העירייה בחרה באסטרטגיה שלישית – "מקום ליוזמות". בגישה זו, העירייה רואה בבעלי הנכסים והמשקיעים אחראים שווים למצב האזור, והיא מצפה מהם לקחת אחריות תוך עבודה משותפת איתה ועם יזמים ותושבים מקומיים. זאת בכדי לאפשר שימוש זמני ויצירתי במרחבים ציבוריים ופרטיים כדי להחיות את האזור בעת תהליך הטרנספורמציה.
איך מחזקים את העסקים המקומיים בתהליך?
שכונת ביילמר היא שכונה שמאופיינת באוכלוסיה מגוונת, לרבות א.נשים ממוצא סורינמי, סיני, גנאי (גנאה) ועוד. יש בה מגוון בעלי ובעלות עסקים מקומיים בסקטורים שונים, ובהקשר זה חשוב להבין שבעלי ובעלות עסקים מקבוצות מיעוט הם בעלי מאפיינים ייחודיים, כיוון שמלבד ההתמודדות עם אתגרים עסקיים כגון ניהול, מימון העסק, מציאת לקוחות וכו', הם צריכים להתגבר על חסמים נוספים הקשורים למוצאם האתני (Bates,2011). חסמים אלו כוללים פערי תרבות, שפה או חוסר התמצאות בבירוקרטיה המקומית וחסמים מבניים-מוסדיים כגון השגת מימון מבנקים עבור העסק ודעות קדומות עקב מוצאם האתני (Tesseltje de Lange et al., 2020).
אז איך השפיע תהליך הטרנספורמציה של "אמסטל 3" על בעלות ובעלי עסקים מקבוצות מיעוט שגרים בשכונה הסמוכה? בקצרה: זה מורכב. לכאורה, הטרנספורמציה יצרה הזדמנויות חדשות רבות ליזמים מקומיים, אבל היכולת שלהם לנצלן תלויה בהתגברות על חסמים לא מעטים, בהם: היעדר רשתות עסקיות וחברתיות, היעדר גישה לחללים עסקיים, היעדר מימון והיעדר כישורים עסקיים-יזמיים.
ובפירוט: העירייה פועלת רבות כדי שהטרנספורמציה העירונית באזור תהיה מפוקחת ומנותבת לטובת התושבים והעסקים המקומיים והחדשים, אך כוחות השוק, קצב השינוי והבדלים חברתיים-כלכליים יוצרים עבורה אתגר עצום. מעבר להתניית תנאים מוקדמים ליזמים, העירייה עובדת באופן צמוד עם בעלי נכסים המיועדים להריסה ובניינים חדשים שנבנו לא מכבר, בכדי להסכים על תנאים לשימוש זמני בעלות מופחתת. השימוש הזמני מאפשר הוצאה לפועל של יוזמות כמו אינקובטורים וחללי תרבות ויצירה (למשל: Lola Bae ו-Prospect Eleven). ארגונים אלה מלווים ומצמיחים יזמים מקומיים תוך ניסיון להנגיש את המידע הרלוונטי לגבי הטרנספורמציה עבור היזמים והתושבים המקומיים.
מהמחקר עולה כי החיסרון העיקרי של בעלי ובעלות עסקים מקבוצות מיעוט הוא היעדר רשתות עסקיות וחברתיות (networks). רבים אינם משתתפים באירועי נטוורקינג מקומיים שהעירייה, יזמים וחברות שונות מקיימות באזור עקב חוסר זמן, סדר עדיפויות שונה או תחושה שמפגשים אלו חוזרים על עצמם וכי אין בהם ערך עבורם. עם זאת, אלו המשקיעים בנטוורקינג, הראו הצלחה עסקית רבה יותר שהתבטאה ברווחים גדלים, משך קיום העסק והפיכתם לפלטפורמה עבור בעלי עסקים אחרים. ניכר שלמרות האתגרים, הם מחוברים יותר למידע על השינוי המתחולל סביבם ולהזדמנויות הרלוונטיות להם.
הזדמנות מרחבית, הזדמנות כלכלית, הזדמנות חברתית
טרנספורמציה עירונית טומנת בחובה הזדמנויות רבות להתפתחות המרחב העירוני והכלכלה המקומית. עבור בעלי ובעלות עסקים מקומיים, ובייחוד כאלו מקבוצות מיעוט, הטרנספורמציה מזמנת הזדמנויות עסקיות וחברתיות רבות, ואילו עבור מרחבי העיר, היא מספקת הזדמנות לפיתוח יצירתי באמצעות רתימת אותם עסקים מקומיים.
עם זאת, יש להכיר בהבדלים הכלכליים-חברתיים של בעלי ובעלות עסקים מקבוצות מיעוט כדי לנתב את הפוטנציאל של הטרנספורמציה העירונית להזדמנויות שיש ביכולתם לנצל, ושמאפשרות להם למנף את עצמם כאנשי עסקים ותושבים ולהתעלות מעל מציאות כלכלית וחברתית מוחלשת. לא פעם, כוחו של ההון והאינטרסים הכלכליים מאיצים את תהליכי הטרנספורמציה, והקצב המתגבר משאיר מאחור בעלי עסקים רבים שגדלו ועיצבו את השכונה בדמותם, ושהם המפתח לייצור מרחב ציבורי ועירוני עם אופי וגיוון (Rath and Swagerman, 2016).
שימוש זמני במרחבים פרטיים, חיזוק רשתות עסקיות וחברתיות, שיתופי פעולה חדשים ומגוון לקוחות חדש וגדול עשויים להצטייר כהזדמנויות חיוביות עבור כל המעורבים בתהליך. אך בחינה של נקודות הפתיחה השונות של בעלי עסקים ואוכלוסיות שונות הלוקחות חלק בתהליך תחשוף את מורכבותו והקלות שבה הוא עשוי להפוך לחרב פיפיות – תהליך של 'תיקון' עירוני עשוי להפוך לתהליך מדיר עבור תושבים ועסקים מקומיים.
מתוך הבנה שלכל השחקנים בתהליך – העירייה, היזמים, הקבלנים והמשקיעים – יש אחריות משותפת, ניתן לשרטט שתי דרכי פעולה מומלצות:
- מובילי הטרנספורמציה העירונית בעירייה צריכים לעצב אותה בשותפות מלאה עם בעלי העסקים המקומיים. יש לערב אותם בצעדים השונים הנעשים באזור ולהנגיש להם את המידע הרלוונטי להם.
- על העירייה לעודד יזמים מקומיים ולפתח את הכישורים שלהם באמצעות תוכניות ייעודיות הלוקחות בחשבון את לוחות הזמנים של הטרנספורמציה והשימושים הזמניים האפשריים במבנים פרטיים. זאת בכדי למצב אותם כשחקנים שווים באזור ולמקסם את יכולתם לנצל את ההזדמנויות החדשות.
שינוי גדול ומורכב כטרנספורמציה עירונית מושפע מגורמים רבים ומשפיע על גורמים רבים. הוא אינו יכולה להיות מתוזמן בצורה מושלמת, וכל שלב בו עשוי ליצור אתגרים חדשים שלא נצפו. בכדי למנף אותו ליצירת עיר מכילה, המספקת הזדמנויות שוות לכלל האוכלוסייה, יש צורך בבחינת כל צעד והשפעתו על בעלי ובעלות העסקים המקומיים, הן במובן הכלכלי והן במובן החברתי. כך ניתן יהיה לנתב את הטרנספורמציה העירונית לחיזוק האוכלוסיה המקומית וקבוצות מיעוט. על בעלי העסקים מצידם לחזק את רשתות הקשרים שלהם וליצור עוד ועוד שותפויות והבנה הדדית בינם לבין עצמם ועם מוקדי הכוח. זרימת מידע דרך רשתות, למידה משותפת והדדית של כישורים עסקיים ומיצוי הזדמנויות, הם מאפיינים שתלויים בצעדים שבעלי העסקים מבצעים בסביבה אורבנית משתנה.
הכתבה מבוססת על מחקר לתזה " Urban physical Transformation and its effect on ethnic minority entrepreneurship, the case of Amstel III" כחלק מלימודי תואר שני במכון IHS באוניברסיטת Erasmus שברוטרדם, הולנד.
המחקר הינו מחקר איכותני שהתבצע באמצעות ראיונות עומק עם יזמים ויזמיות, מנהלי אינקובטורים, מנהלי חברות פלייסמייקינג באזור וגורמים בעיריית אמסטרדם, לצד ניתוח מסמכים ומדיניות רשמית של העירייה לאזור.
לקריאה נוספת:
Bates, Timothy, ‘Explaining Minority Entry Into Self Employment’, in Minority Entrepreneurship, 2011, pp. 190–2017 <https://doi.org/10.1561/0300000036>
Hölscher, Katharina, and Niki Frantzeskaki, ‘Perspectives on Urban Transformation Research: Transformations in, of, and by Cities’, Urban Transformations, 3.1 (2021) <https://doi.org/10.1186/s42854-021-00019-z>
de Lange, Tesseltje, Lisa Berntsen, Romy Hanoeman, and Ous Haidar, ‘Highly Skilled Entrepreneurial Refugees: Legal and Practical Barriers and Enablers to Start Up in the Netherlands’, International Migration, 2020 <https://doi.org/10.1111/imig.12745>
Németh, Jeremy, and Joern Langhorst, ‘Rethinking Urban Transformation: Temporary Uses for Vacant Land’, Cities, 40 (2014), 143–50 <https://doi.org/10.1016/j.cities.2013.04.007>
Rath, Jan, and Anna Swagerman, ‘Promoting Ethnic Entrepreneurship in European Cities: Sometimes Ambitious, Mostly Absent, Rarely Addressing Structural Features’, International Migration, 54.1 (2016), 152–66 <https://doi.org/10.1111/imig.12215>