מרקש, עיר מדברית בדרום-מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס, היא גם בירתה התרבותית והתיירותית (ועושה רושם שגם הקולינרית) של מרוקו. מרקש מכונה לעתים "העיר האדומה" בשל צבעם האופייני של בנייניההתרשמות מביקור ראשון בעיר, מדינה, יבשת.
העיר העתיקה מאופיינת בכמעט אפס צמחיה ועצים במרחב הציבורי צומת סואן בעיר העתיקה מדרסה בן יוסף, בית ספר לאיסלם הבנוי סביב מערכת של חצרות פנימיות, מקושט באריחי קרמיקה, גילופי עץ וסיתותי אבן. למרות התיירות הגואה, העיר העתיקה עדיין מרגישה כעיר שחיים בה קצבייה פתוחה כבש צלוי בבורות גדולים מתחת לרצפת המסעדה. נמכר לפי קילו תה לשטוף איתו את הכבש העיר, על סימטאותיה האינסופיות, מאופיינת בחצרות פנימיות מטופחות, אך כמעט ללא חזיתות לרחוב פרדסים שקועים בחצר הקידמית של ארמון באהיה (Bahia) מצננים את האווירה אריחי קרמיקה מופלאים בשרידים של ארמון באהיה כיכר ג'אמע אל-פנא, הכיכר המרכזית של העיר העתיקה מאוכלסת במהלך היום ברוכלים, מספרי סיפורים, מרפאים, ומכשפי נחשים.בבוא הערב היא משנה את עורה. עם השקיעה מתאספים בה להטוטנים, רקדנים, מתופפים, לצד עשרות דוכני אוכל אפופי עשן סמיך. הכיכר מוארת במאות נורות קטנות והופכת למקור משיכה לתושבי העיר ומבקריה. מאות סמטאות, המחולקות לרבעים על פי עיסוק, הופכות את העיר העתיקה לשוק אין סופי
