"וחי כל אשר יבוא שמה הנחל" (יחזקאל, מ"ז, ט')
במקומות רבים בעולם נוברים בקרקע ובהיסטוריה המקומית על מנת לגלות מחדש ולהחיות אפיקי נחלים שהוזנחו ואף כאלו שנעלמו מהנוף. ברוח זו נוצר בעיר בולטימור שבארה"ב מיצג אמנותי מעורר השראה שזכה לשם "Ghost Rivers" (נחלי רפאים). המיצג מאפשר לנוע בעיר תוך התחקות אחרי אפיקו של נחל שנבלע זה מכבר תחת האספלט העירוני. את המסע האורבני המרתק הזה מלווה אתר אינטרנט המגולל בתמונות ובסיפורים את היסטוריית היעלמותו של הנחל מהנוף. אבל אין ספק שהערך הבולט של המיצג הזה הוא האפשרות לדמיין מה היה קורה אילו אפיק הנחל עדיין היה זורם בלב העיר ומעל פני הקרקע. מיצג כזה משמש לא רק לשימור מורשת הנחל אלא מהווה גם קריאה לעיסוק מהותי יותר בנושא הנחלים. ואכן מסתמן שיותר ויותר פעילים ומנהיגים מקומיים מבינים, שהתייחסות מהותית לכל נחל וואדי, גם לכאלו שכבר אינם גלויים עוד לעין, יש בה כדי למנף באופן משמעותי את איכות חיי התושבים החיים בקרבתם. כבדרך אגב הם גם מגלים שהימנעות מתיעול נחלים תחת הקרקע, לצד החזרת נחלים לזרימה על פני הקרקע (Daylighting), אף יכולות לחסוך כסף רב לקופה הציבורית. כסף שהיה מממן בנייה יקרה של תשתיות הנדסיות ותחזוקתן לאורך שנים.
להפוך את קסם הוואדי לנחלת העיר כולה
גם בישראל קיים עיסוק הולך וגובר בתחום שיקום והחייאת הנחלים. תהליך זה, אשר החל כבר לפני שנים רבות נגע בתחילת דרכו בעיקר בנהרות ובנחלים היותר משמעותיים של הארץ. אך בהמשך החל מחלחל העיסוק הזה גם אל נחלים וואדיות קטנים יותר אשר ערכם בשוק הקיימות כיום הוא עצום. ביטוי בולט לכך ניתן לראות במפרץ חיפה. לאורך עשרות שנים סחף נחל הקישון כמעט את כל תשומת הלב הציבורית והפוליטית הקשורה בשיקום הנחלים והוואדיות באזור. אך עם התקדמות שיקום נחל הקישון הלך וגבר גם הרצון הציבורי לשקם ולפתח ואדיות ונחלים נוספים באזור מפרץ חיפה.
כנראה ש"עיר נחלים" אינו הדימוי הראשון שקופץ לראש כאשר חושבים על טירת כרמל. אבל דברים רבים הקורים לאחרונה בעיר המצביעים על כך שטירת כרמל משנה ומחדשת את פניה. לאורך העשור האחרון הכפילה העיר את מספר תושביה, נוספו בה עשרות אלפי מ"ר של מסחר ותעשיית הייטק והתעוררה בה תנופה משמעותית של התחדשות עירונית. בתוך השגשוג הזה בולטת במיוחד בנייתו של מלון ראשון בטירת הכרמל. מלון זה ממוקם בסמוך לגבולה המזרחי של העיר בואך פארק הכרמל, ממש על גדות אפיק נחל גלים. ניתן להניח שהבחירה של היזם למקם מלון ספא בין שתי שלוחות ירוקות בשיפולי הר הכרמל עם נוף לנחל אינה מקרית. ובוודאי שפכפוך המים הזורמים בנחל באירועי גשם מוסיף קסם לאווירה הפסטורלית ממילא באזור. השאלה המתבקשת עתה הייתה, מה צריך לעשות על מנת לאפשר לקסם הוואדי להפוך לנחלתה של העיר כולה.
שיקום "נחל גלים" – ממקטע למהלך עירוני אסטרטגי
המהלך לשיקום ופיתוח נחל גלים, כך שהעיר תפסיק לסובב את גבה אליו ותוך תיקון העוול המתמשך שנעשה לנחל, נמצא בתכניות העבודה העירוניות לאורך שנים. הוא זכה לכותרת "קסם הוואדי" ו הוגשם בחלק מאפיק הנחל בשטח הפארק העירוני "נחל גלים". עתה יש להשלים את המלאכה ולהרחיב את המהלך המקומי המוצלח למהלך עירוני אסטרטגי. לשם כך יש צורך באיגום משאבים ויצירתיות רבה. ככלות הכל, שיקום נחל משמעותי ברוח חזון שאפתני, מהווה מטלה נכבדת עבור עיר המונה כשלושים אלף תושבים.
המדיניות בנושא שיקום נחל גלים מתבססת על יישומם של שלושה תהליכי עומק.
1. הנחל כעמוד שדרה עירוני: תהליך העומק הראשון עוסק בגיבוש ממדי הפרויקט השונים, שיכללו לבסוף בתכנון. במסגרת זו נבחנו כל המימדים שניתן לשלב בפיתוח נחל גלים, כך שבסופו של תהליך השיקום ייווצר ערך מקסימלי עבור מירב בעלי העניין. תוצאות הביניים מראות שניתן לשלב בפיתוח הנחל מנעד רחב של נושאים כולל חינוך, קהילה, תיירות, ספורט, פנאי, תרבות, מורשת, קיימות, השבת החי והצומח, יזמות עסקית וחברתית ועוד. לאור זאת אין ספק בכך שהנחל יכול להפוך בנקל לעמוד שדרה עירוני משמעותי וכן למרכז הקהילתי הפתוח החשוב בעיר.
2. לחבר את העיר מזרחה: תהליך העומק השני עוסק בסיפור המרחבי של נחלי טירת כרמל. זאת במטרה להבין כיצד יכול שיקום הנחלים לשנות את ההתייחסות אל העיר (ניהול מוניטין) ואת אופן התנועה בה. בסוגיית התנועה חשוב לציין שמיום הקמתה נמצאים שערי הכניסה היחידים אל העיר אך ורק בצידה המערבי, בחיבורים לכביש 4. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שבכל שנה מגיעים לגבולה המזרחי של העיר, מכיוון פארק הכרמל, עשרות אלפי מבקרים פוטנציאליים. מבקרים אלו מגיעים ברגל ובאופניים דרך המסלולים המסומנים לאורכם של הנחלים בפארק הכרמל. אך עם הגיעם אל גבול העיר המזרחי הם עולים על רכבים ויוצאים מהעיר מבלי שביקרו בה כלל. זאת למרות שאפיקי הנחלים, בעיקר נחל גלים, ממשיכים אל תוך העיר. את המצב הזה ניתן לתקן במאמץ לא גדול ועל ידי כך לאפשר לאפיק נחל גלים לשמש ציר התנועה אשר ימשיך את זרימת המבקרים אל תוך העיר ועד לשפת הים. עידוד המטיילים להמשיך במורד הנחל יכול להיעשות באמצעים רבים ומגוונים כמו פיתוח נופי אטרקטיבי, הקמת שבילי אופניים, פיתוח גן ארכאולוגי פתוח, גני משחקים, סיור בין מבנים לשימור בעיר, ביקור במפעלים קהילתיים מתחום הקיימות וכמובן באמצעות פרסום ושיווק מקומות הבילוי וההסעדה בעיר. מהלך שכזה יכול להוביל לשינוי תפיסת המבקרים ביחס לעיר ואף להגדיל באופן הדרגתי את מספר המבקרים והתיירים שיבחרו לשהות בה.
3. תהליך קהילתי מלווה: תהליך העומק השלישי עוסק בעיצוב ובינוי תודעה קהילתית. זאת מתוך הכרה בכך שעל מנת להטמיע בקהילה העירונית המתחדשת את החשיבה וההתנהגות הקשורות בקיימות יש צורך גם לערב ולשתף את הקהילה בתהליך באופן המהותי ביותר. לצורך כך תוכנן כל תהליך שיקום הנחלים ביחד עם תהליך קהילתי המלווה את כל שלבי העבודה בנחלים. בתהליך זה ישתתפו מגוון שותפים מכלל המגזרים אשר יתבקשו להירתם לבניית רשת הקהילות שתתפתח לצד פיתוח הנחלים. רשת כזו יכולה לשמש מקור לא אכזב להון חברתי, הון אנושי והון פיזי, שללא ספק יתרמו רבות למימוש החזון ולחיזוק מעמדם של נחלי טירת כרמל במרחב.
הרווח העיקרי מתהליכי העומק הללו הוא בניית היכולת העירונית להמשיך ולחבק את האתגרים הקשורים בפיתוח המואץ של העיר, תוך הפיכתם למנופים לפיתוח חדשנות אנושית, סביבתית וקהילתית. אלה ייצרו עבור העיר בסיס איתן לפיתוח קהילה חסונה.
ברוח זו החלה בעיר בדיקת היתכנות לחשיפת (Daylighting) ערוץ הנחל הצפוני של העיר, נחל עובדיה, במטרה להשיבו לפני הקרקע. על אף שמדובר במקטע קצר יחסית של כחצי קילומטר, הרי שמהלך כזה יכול לשנות באחת את המציאות של השכונות הצפוניות בעיר. זאת באמצעות יצירת מרחב פנאי טבעי-קהילתי משמעותי המשלב אלמנטים טבעיים להאטת זרימה ואיגום מי הנגר. בשלבי הבדיקה התברר גם שניתן בנקל לייצר חיבור הליכתי נוח בין נחל עובדיה ונחל טירה, וממנו להתחבר באמצעות מסלול מסומן העובר על שיפולי הכרמל אל נחל גלים. החיבור הזה מהווה שלב חשוב בפיתוח מסלול הליכתי היקפי בטירת כרמל אשר יכלול נרטיבים מגוונים הקשורים בחינוך, תיירות, שימור, פנאי וטבע. וכך לפתע, נראה שמימוש חזון הקיימות העירוני נמצא ממש מעבר לפינה.