העיר היא מכלול של צורות וצבעים, רעשים וריחות, אנשים וצמחים. בדרך כלל קשה לשים לב לסדר שמרכיב את הבלגן, לאינספור הטקסטורות העירוניות שמקיפות אותנו
העיר היא מכלול של צורות וצבעים, רעשים וריחות, אנשים וצמחים. בדרך כלל קשה לשים לב לסדר שמרכיב את הבלגן, לאינספור הטקסטורות העירוניות שמקיפות אותנו. ובכל זאת, אם עוצרים לרגע ומתבוננים, ניתן למסגר מדי פעם סדר גיאומטרי, ארגון של צבעים, דפוסים חזרתיים. כוחה של האסתטיקה היומיומית הזו נעוץ בפרטים הקטנים ששווה להתערכב עליהם: אריחי קרמיקה ברכבת התחתית, גדר מרושתת, חיפוי של קיר או ריצוף של אבני גרניט. לפעמים הרצף הוא זה שמייצר את העניין; במקרים אחרים, דווקא השבירה של הרצף – לבנה חסרה, עלה סורר – היא זו שמושכת את תשומת ליבנו.
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 02.11.2014