ישראל נערכת למהפכת התחבורה החכמה
ההשלכות המשקיות של כלי רכב אוטונומיים חשמליים מחוברים ושיתופיים
המועצה הלאומית לכלכלה | ד"ר רוני בר
אפריל 2019
מהפכת התחבורה החכמה לא נוגעת רק לשאלות של תנועה וניידות. כמו שאר הפיתוחים התחבורתיים לאורך ההיסטוריה, גם היא צפויה להשפיע באופן דרמטי על תחומים שונים במשק כגון תכנון ובנייה, משק האנרגיה, הכנסות המדינה, יוקר המחיה, שוק העבודה, בטיחות ובריאות הציבור ועוד. לאור זאת, חיברו במועצה הלאומית לכלכלה דוח שסוקר את המשמעויות של חדירת כלי רכב אוטונומיים, מחוברים, שיתופיים וחשמליים למשק הישראלי. מיפוי ההשלכות הפוטנציאליות בתחומים שונים נועד להגברת המודעות הציבורית להשלכות הפוטנציאליות הרחבות של התהליך וכן לשם שיפור התיאום ושיתוף הפעולה הממשלתיים בגיבוש מדיניות כוללת בנושא.
לקריאת הדוח המלא >>
דוח ביקורת על משבר התחבורה הציבורית בישראל
משרד מבקר המדינה
מרץ 2019
ועוד בענייני תחבורה, תושבי ישראל מתמודדים מדי יום עם מציאות תחבורתית קשה ומעיקה. המציאות הזאת פוגעת לא רק באיכות החיים של התושבים – היא גם פוגעת בתפקוד המשק ובפריון העבודה וכן תורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש, לתחלואה ולתמותה. לפי דוח מבקר המדינה שיצא במרץ 2019, מזה שני עשורים הממשלה מודעת לכך שמערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה היא הפתרון המיטבי לבעיות התחבורה במטרופולינים ומרכיב הכרחי בצמיחה של ענפי המשק. אולם, במשך שנים רבות ההשקעה בתחבורה הציבורית הייתה נמוכה מאוד לעומת מרבית המדינות המפותחות. במקום זאת, הושם דגש על פיתוח תשתיות התומכות בשימוש ברכב הפרטי. משרד מבקר המדינה בדק את הנושא וממצאי הבדיקה מרוכזים בדוח. בנוסף, אף נעשה הליך שיתוף ציבור באמצעות מילוי שאלונים מקוונים. יותר מ-20,000 אנשים השיבו על השאלון במלואו, והדבר מלמד על המשקל הרב שמייחס הציבור לבעיות בתחבורה הציבורית ועל הצורך המיידי בשיפור המצב.
לקריאת הדוח המלא >>
תוכנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם בתעשייה
משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות
יוני 2018
בעשורים האחרונים עברה התעשייה מוטת הייצור בישראל תהליך ארוך של קיטוב בין התעשיות עתירות הטכנולוגיה שהתחזקו לתעשיות המסורתיות שנחלשו, בין היתר בשל תהליכי גלובליזציה מואצים. תהליכים אלו, לצד עלות כוח האדם הנמוכה והרגולציה הרופפת במדינות המתפתחות, הורידו את הכדאיות בשימור שלב הייצור במדינות מפותחות ולהעברת נתחים משמעותיים מהייצור התעשייתי למדינות מתפתחות. לצד היחלשות התעשייה מוטת הייצור בישראל, היא מתאפיינת בפריון עבודה הנמוך משמעותית מהממוצע מדינות ה-OECD – נתון המביא לירידה נוספת ביכולת התחרות של חברות אלו בזירה הבינלאומית.
לאור זאת, גובשו במשרד הכלכלה ווהתעשייה וברשות לחדשנות המלצות לתוכנית פעולה הוליסטית לחיזוק סקטור התעשייה מוטת הייצור בישראל ולשיפור כושר התחרות שלו. ההמלצות עוסקות, בין היתר, בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה. בניית תשתית לאומית תומכת והעמדת כלי סיוע ייעודיים למפעלים.
לקריאת הדוח המלא >>
תכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת
משרד הבינוי והשיכון, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד התחבורה, רמ"י ומינהל התכנון
דצמבר 2019
"התוכנית האסטרטגית הלאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני" פותחה במטרה להפחית את התלות ברכב הפרטי, על ידי שינוי המרחב האורבני והתאמתו להליכה ברגל ולנסיעה באופניים ובכלים ממונעים קלים. התוכנית מתמקדת במרחבים העירוניים ומציעה כלים אסטרטגיים מגוונים להגדלת השימוש באמצעי תחבורה מקיימים לתנועות קצרות. בין היתר ממליצה התוכנית על הקמת תשתיות אופניים רציפות ברחובות העורקיים, שיפור הנגישות של הולכי הרגל והרוכבים, היערכות הרחובות לרכב אוטונומי, תכנון רשת רחובות ייעודית להולכי רגל, מתן עדיפות להולכי רגל ואופניים על פני כלי רכב, שילוב מסחר עירוני ברחובות והוספת עצים וצמחייה להגברת הנוחות התרמית.
התוכנית פותחה במסגרת פעילותה של הממשלה להשגת יעד של 40% מהנסיעות בתחבורה ציבורית במטרופולינים. לפי מודלים תחבורתיים שבחנו את יישום התכנית, היא עשויה להגדיל באחוזים משמעותיים את שיעור הנסיעות בתחבורה ציבורית ולקרב אותנו אל היעד.
לקריאת הדוח המלא >>
קיימות וסביבה ככלי פיתוח בשלטון המקומי
מדריך יישומי לרשויות המקומיות
משרד הפנים וממשק עורכות: ד"ר מיכל צרפתי ורינת שפרן
דצמבר 2018
תחילת המאה ה-21 מתאפיינת באתגרים סביבתיים עצומים: שינויי אקלים, זיהומים מתעשייה ומתחבורה, תנופת פיתוח הפוגעת בטבע ובבעלי החיים, עיור, צפיפות אוכלוסין, מחסור במשאבי קרקע ובשטחים פתוחים ועוד. אתגרים אלה אינם פוסחים על הרשויות המקומיות כגוף שלטוני המנהל ממשק ישיר עם התושבים והאחראי לרווחתם ולאיכות חייהם. מדריך זה, שחובר במשרד הפנים, מבקש להציף בעיות סביבתיות שונות ולהציע דרכים חדשניות ויישומיות לפתרונן. הוא גם מפרט כיצד פיתוח תחומי הסביבה והקיימוּת עשוי אף להביא לידי התייעלות עבודתה של הרשות ולצמצום הוצאותיה, ובמקרים מסוימים אף להניב הכנסות. בין הנושאים בהם עוסק המדריך: טיפול בפסולת, ייצור אנרגיה סולארית, גגות ירוקים, טיפול במי נגר והצללה.
לקריאת הדוח המלא >>
סיבות מוות מובילות בישראל 2000-2016
משרד הבריאות | נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי
יולי 2019
הפרסום "סיבות מוות מובילות 2000-2016" הינו המשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא תמותה וסיבות מוות. הפרסום מציג נתונים משני העשורים האחרונים בישראל, מתוך הכרה כי המידע על סיבות מוות מובילות (לפי שנה, גיל, מין והשוואה בינלאומית) מצביע על מגמות ושינויים בתחלואה ותמותה. בהקשר זה לא מפתיע לגלות כי מסוף שנות התשעים, מחלת הסרטן הינה סיבת המוות המובילה ומחלות לב הסיבה השנייה. מחלות כלי דם במוח הן הסיבה השלישית וסוכרת הסיבה הרביעית בקרב גברים ונשים במרבית השנים.
לקריאת הדוח המלא >>
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 30.12.2019
יש מצב שיעניין אתכם
