כמה ימים לאחר היוודע תוצאות הבחירות ברשויות המקומיות הן הכריזו בשמחה על "מהפכת אוקטובר". הן לא התכוונו לרפרר כמובן למהפכה האדומה שהביאה לעולם את הקומוניזם, אבל מבחינתן, ברמה המקומית, מדובר היה בבשורה מרעישה לא פחות. מהפכה לה קדמה הרבה עבודת שטח ושתוצאותיה הן בעלות חשיבות בשדה הפוליטי הישראלי – גידול משמעותי בייצוג של נשים בשלטון המקומי. מי שהקפידו לציין זאת, ועמלו רבות מאחורי הקלעים על מנת לקדם זאת, הן קואליציית "מקומיות 2018" – קואליציה המאחדת 29 ארגוני נשים (מכל הקשת הפוליטית ומהחברה היהודית והערבית כאחד) ופועלת לקידום נשים במוקדי קבלת החלטות במטרה לצמצם את הפערים המגדריים ברשויות המקומיות.
את הקואליציה יזמה והובילה עמותת כ"ן, בשיתוף עם קרן "פרידריך אברט" וקרן "דפנה". רגע אחרי שנרגעו הרוחות מהבחירות המקומיות, תפסתי לשיחה את ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן.
איך בעצם פעלה הקואליציה לקידום נשים בבחירות האחרונות?
"הקואליציה פעלה בכמה מישורים ושלבים. דבר ראשון ביקשנו לאתר נשים פוטנציאליות ולעודד אותן להתמודד על תפקידים ברשות המקומית בבחירות. בנוסף, מינפנו קשרים פוליטיים ודחקנו בראשי מפלגות לשלב יותר נשים ברשימות ולמקמן במקומות ריאליים. בהקשר זה, בחלק מהמקרים אפילו קיבלנו פניות מראשי רשימות שחיפשו לצרף נשים לרשימה שלהם וסייענו להם באיתור מועמדות. הפצנו במדיה החברתית 'אמנה לשווין מגדרי' שבין היתר, הסבה את תשומת ליבם של המתמודדים והמתמודדות לתיקון לחוק הבחירות ברשויות המקומיות משנת 2014, שלמעשה מהווה תמריץ כלכלי להקמת רשימות שוות מגדרית. לפי התיקון, סיעה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה הם נשים, תקבל 15% נוספים על המימון הכולל לו היא זכאית. רוב המתמודדים והמתמודדים לא הכירו כלל את התיקון לחוק. לבסוף, הדגשנו את החשיבות של רשות שווה מגדרית כערך דמוקרטי לטובת התושבים והתושבות, ופנינו גם לקהל הבוחרים באמצעות קמפיין 'בוחרים ברשימה שווה' וביקשנו מהציבור להצביע לרשימות עם נוכחות נשית".
אני מבינה שאתן מרוצות מאוד מתוצאות הבחירות?
"בהחלט. מספר הנשים בראש רשות כמעט הוכפל. זה בהחלט הישג עצום. מספר הנשים שנבחרו לכהן בראש רשות בבחירות 2013 הוא שש נשים בלבד, ונכון להיום (הראיון נערך לפני הסיבוב השני בבחירות: ה.ל.) מספר הנשים שנבחרו לכהן בראש רשות עומד על 11, שזה כמעט פי שניים. עוד 100 נשים הצטרפו לשולחן קבלת ההחלטות במועצות המקומיות ובערים. בנוסף ב-23 מתוך 54 מועצות אזוריות נבחרו למליאות 144 נשים, לעומת 64 ב-2013. עוד בשורה משמחת היא הגידול במספר חברות המועצה בחברה הערבית. אנחנו צופות שבכל הרשויות המקומיות בישראל יתווספו לפחות 300 נשים".
יש איזה סיפור הצלחה מיוחד שנחקק לך מהבחירות האחרונות?
"ד"ר עליזה בלוך, שזכתה מול ראש המועצה המכהן בישוב שרובו חרדי (בית שמש: ה.ל), היא דוגמא לסיפור הצלחה שלא צפינו, שכן היא מגיעה עם רקע וניסיון ממערכת החינוך, ללא רקע וניסיון פוליטי. אני זוכרת שיחת לילה מאוחרת עם עליזה, כשהיא התקשרה להתייעץ אם להתמודד או לא. אחרי ניתוח המצב בעיר ושיקולים כאלה ואחרים, היא לשמחתי החליטה להתמודד והתקשרה לבשר לי זאת אישית לפני יציאתה לתקשורת. אני גאה מאוד אם היה לי חלק, ולו קטן, בהחלטתה להתמודד. כולנו הרווחנו מכך ובעיקר בית שמש".
מזל מקפידה לספר כי היא נשואה (מזה 31 שנים), אמא לשתי בנות ובן בשנות העשרים שלהם. היא ד"ר לכימיה, ובעברה שימשה בתפקידים מרכזיים בניהול פרויקטים של מחקר ופיתוח בחברות מרכזיות כגון יחידת הציקלוטרון של הדסה עין כרם, ביולין וטבע. במקביל, התנדבה בקהילה לאורך השנים והקימה את "מעגל נשים אזור", ארגון התנדבותי של נשים למען הקהילה. היא גם שימשה כחברת מועצה ביישוב בו היא מתגוררת בשתי הקדנציות האחרונות. בזמנה הפנויה, או מה שנשאר ממנו, היא מופיעה במופע "קומי תהיי – סיפורן של נשים רגילות לגמרי", ש"מבקש לעורר השראה בקרב נשים", כפי שהיא מעידה.
אני לא בוחרת באשה כי היא אשה, אלא בוחרת במועמדת מקצועית עם אג'נדה חברתית. באופן גורף, נשים הרבה יותר מקצועיות, בעלות יכולות וקשובות ומניבות תוצאות טובות יותר, זה מוכח מדעית. נשים תבאנה לשולחן שיח אחר, לא משתיק, משתף, לא מתלהם
עכשיו יש טוויסט מעניין בעלילה, כי את עצמך החלטת לא להסתפק בתפקיד המעודדת, ולקפוץ ראש למים – אחרי שתי קדנציות כחברת מועצה ביישוב בו את מתגוררת, ואחרי שכיהנת כמחזיקת התיק לקידום שוויון מגדרי וכחברה במועצת המנהלים של החברה הכלכלית של היישוב, התמודדת בבחירות האחרונות על תפקיד ראש הרשות. מה הביא אותך לעשות זאת?
"אני כל הזמן אומרת שהיינו כל כך טובות בלשכנע אחרות, שלבסוף השתכנעתי בעצמי. עם הזמן, עם ההשתתפות שלי בקורסים ובמדרשות של העמותה, התגבשה בי ההחלטה שאני רוצה להוביל. יצאתי לקמפיין אינטנסיבי של 5-4 חודשים, הקמתי מטה, עברתי מדלת לדלת וזכיתי ב-35% מהקולות שהצביעו. כשהבנתי את כמות התושבים שהצביעו עבורי, זה ריגש אותי וגם הבהיר לי את גודל האחריות. למרות העובדה שלא זכיתי, אני שמחה שעשיתי את זה, וחוויתי להוביל מהלך אסטרטגי ולהיות גם חלק ממנו בפועל, 'Walk the Talk'. למדתי מזה גם הרבה על צרכים של מתמודדות בבחירות המקומיות ועל נושאים שחשוב שנקדם במסגרת העמותה".
כמו מה למשל?
"זיהינו כמה נקודות שצריך לשים עליהם דגש – ההיבט הנפשי-רגשי, הבנתי שצריך להשקיע בהיבטים המנטאליים לאורך התהליך גם לאלו שנבחרו וגם לאלו שלא. עוד זיהינו שאנחנו לא נוגעות מספיק בהכנה לקראת הסכמים קואליציוניים ובטח לא בהכנה לאלה שמחליטות ללכת לאופוזיציה. ראינו שיש הרבה נשים שהיו קדנציה אחת ופרשו – או לאור המרחב הכוחני, או שהן לא מרגישות מספיק משמעותיות. לאור כל זה הבנתי שהפעילות שלנו צריכה להיות חמש שנתית, לתחזק את הנשים לאורך שנות הכהונה, וכבר ממחר להתחיל לעבוד איתן על חיזוק הכוח האלקטורלי שלהן לבחירות 2023.
"עוד תובנה שעלתה מהבחירות האחרונות היא שבחברה הערבית והחרדית אנחנו חייבות לעבוד על עידוד השתתפות באקטיביזם חברתי ובפוליטיקה המקומית עם המגבלות החברתיות והתרבותיות. ובאמת, הצלחנו לגייס מימון שמיועד להתמקד בסקטורים האלה. בבחירות האחרונות שיתפו איתנו פעולה קואליציית הארגונים בחברה הערבית, "קולך עוצמה", כדי להרחיב את ההשפעה ולתמוך בהם באופן ממוקד. בחברה החרדית עדין לא הפעלנו תכניות, אך בכוונתנו להתחיל בעשייה זו בשנת 2019 באמצעות תכנית חדשה שפיתחנו, 'קולך נשמע'".
עמותת כ"ן מבקשת לקדם סדר יום שמביא נשים למוקדי קבלת ההחלטות בישראל, בדגש על הזירה הציבורית והפוליטית. יש לכך גיבוי של השלטון המרכזי?
"אנחנו עובדות בשיתוף פעולה עם כל חברות הכנסת, עם המרכז לשלטון מקומי, עם המשרד לשוויון חברתי ועוד ארגונים ועמותות, אך אין תקציב ייעודי מהשלטון המרכזי למרות המטרה החשובה, ואנחנו נעבוד גם על זה".
מי קהל היעד בשינוי התודעתי? הנבחרים? הבוחרים?
"קהל היעד מתרחב. אנחנו עובדות בשיתוף מקבלי ההחלטות וחברי הכנסת בקידום חקיקה ואחד הדברים שאנחנו מכניסות בשנה הקרובה זו תכנית שנקראת 'ניהול מודע מגדר' מול השדרה הניהולית בעיריות השונות. מטרת התכנית היא להדגיש ולהטמיע את ההבנה והחשיבות בשילוב נשים לצמצום הפערים וקידום שוויון חברתי".
אחת הביקורות הרווחות נגד הפעילות של עמותה כמו שלכן, היא ההתנגדות לבחירת נשים רק כי הן נשים. איך את מגיבה לביקורת הזאת?
"זו שאלה עם תשובה מורכבת. קודם כל, אני חושבת שזה מעיד על בעיה חברתית עצם העובדה שאנחנו צריכות לשמוח שנבחרות הרבה נשים ושזה לא משהו טבעי וברור מאליו, בחברה הגברית והפטריאכלית שאנו חיים בה. מעבר לזה, אני לא בוחרת באשה כי היא אשה, אלא בוחרת במועמדת מקצועית עם אג'נדה חברתית. באופן גורף, נשים הרבה יותר מקצועיות, בעלות יכולות וקשובות ומניבות תוצאות טובות יותר, זה מוכח מדעית. נשים תבאנה לשולחן שיח אחר, לא משתיק, משתף, לא מתלהם. מה שמעצבן אותי זה שאנחנו לא בוחרים גברים בגלל המקצועיות שלהם בהכרח, אף אחד לא ישאל גבר -מי הוא? מה הוא? מה הרקע שלו? על נשים ישאלו את זה".
למרות כל הפעילות שלכן, לצערנו, אנחנו רואים ששילוב נשים בפוליטיקה בארץ נובע לא מעט בזכות חקיקה מחייבת ותמריצים כלכליים. לדעתך, ישנם עוד צעדים שיכולים להוביל לשינוי בפועל?
"בראש ובראשונה חינוך מגדרי שוויוני ושינוי תרבותי הוא זה שיוביל לשינוי ללא צורך בחקיקה. אבל מכיוון שטיבו של שינוי תרבותי שהוא לוקח עשרות שנים, אני לגמרי בעד תיקוני חקיקה. הרווח החברתי משוויוניות מגדרית שהיא שוויוניות חברתית הוא גדול מאוד, ומצדיק זאת".
קואליציית "מקומיות 2018" הוקמה "אד הוק", לשם קידום נשים בבחירות המקומיות האחרונות. כעת, משאלו מאחורינו, מהם הצעדים הבאים שלכן? האם אתן מתכוונות גם להוביל מהלך דומה בבחירות הכלליות ב-2019?
"הצעד הבא של 'מקומיות 2018' הוא ליהנות מהתוצאה ולבחון אפשרות פעולה משותפת כ'ארציות 2019'. זה בהחלט משהו שנדון בו עם קואליציית הארגונים ונקבל החלטה משותפת. עמותת כ"ן עשתה בעברה קורס 'רוצות להיות ח"כיות', אולם כמי שמאמינה בשיתופי פעולה נשקול ונדון יחד עם הארגונים בדרכים הטובות ביותר להגדיל גם את מספר המתמודדות לכנסת הבאה."
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 14.11.2018
יש מצב שיעניין אתכם
