זה לא רק שהדשא של השכן נראה ירוק יותר, בחודשים האחרונים הוא אכן ירוק יותר – לפחות בכל הנוגע לקיום שגרה בצל הקורונה במדינות אירופה ביחס לישראל. את דברים אלה אני כותב מבריסל, בעודי יושב במטרו הומה אדם, מוקף באנשים שממשיכים בשגרת חייהם למרות המגפה. בחודשים שאחרי הגל הראשון, החיים בבריסל, ובבלגיה בכלל, התנהלו כמעט כרגיל, כמעט בכל התחומים.
ההתחלה לא הייתה ורודה. ממש לא. גל הקורונה הראשון בבלגיה היה קשה, בלשון המעטה. בלגיה הייתה אחת המדינות עם שיעור התמותה הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה ומשבר הקורונה היה אחד החמורים ביבשת, אפילו יותר מאיטליה, ספרד וצרפת. מעל 121,000 אלף אנשים נדבקו במחלה, ומעל 10,000 איש נפטרו מאז התחילה הקורונה בחודש מרץ האחרון. החודשים הראשונים היו מבהילים ודרמטיים – בתי חולים מלאים, סגר קשיח וארוך, אי-ודאות ובהלה.
אבל לאחר שהמערכת נרגעה ומספר הנדבקים ירד באופן משמעותי, בלגיה נכנסה לשגרת חיים חדשה בצל הקורונה, בדומה למדינות אחרות באירופה. נראה שהבלגים למדו היטב את השיעור מהגל הראשון – התחבורה הציבורית פועלת היום כסדרה והיא עמוסה כתמיד, שדות התעופה פתוחים לנחיתות והמראות, רוב העסקים פתוחים לחלוטין ובימים יפים רחובות בריסל מלאים באנשים. ילדים הולכים לבית הספר ואין למידה מרחוק, וגם האוניברסיטאות פתחו לאחרונה את שנת הלימודים ורוב הלמידה מתרחשת בקמפוסים.
כל זה מתרחש תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי (או ליתר דיוק – הצד הפיזי של הריחוק). כשיש הנחייה לשים מסכה אנשים שמים אותה, ואנשים מעירים למי שנכנס לחנות והמסכה לא מכסה לו את כל הפנים, כולל האף. במרחב הציבורי ישנם שלטים עם הוראות שמזכירות את כללי ההתנהגות בתקופת הקורונה, ברחובות מרכזיים הוצבו עמדות חיטוי ובכל כניסה לחנות יש להשתמש במחטא ידיים. החל מה-1 באוקטובר הוחלט שאין צורך בלבישת מסכה במרחב הציבורי באזורים שאינם הומי אדם – כל עוד אתה הולך בחוץ, ולא בא במגע קרוב עם אנשים, אין חובה להשתמש במסכה.
הולכי הרגל בעדיפות ראשונה
כמו ערים אחרות בעולם, גם בריסל החליטה לעשות חשיבה מחדש לגבי עתיד המרחב הציבורי בעקבות משבר הקורונה. בריסל נחשבת לאחת הערים הבעייתיות ביותר באירופה מבחינת תחבורה ואף זכתה כמה פעמים בתואר המפוקפק של העיר הפקוקה ביותר באירופה. זו עיר מורכבת מבחינת תכנונית ונעשו בה הרבה שגיאות תכנוניות מאז אמצע המאה ה-20 (בניית כבישים ענקיים, הריסת מבנים היסטוריים וגישה מודרניסטית בתכנון העיר) – שגיאות שמורגשות עד היום וגורמות ללא מעט בעיות עירוניות. בריסל היא דוגמה כל כך טובה לתכנון כושל עד שהיא שימשה השראה למונח בשם ״בריסליזציה״ (Brusselization) – מונח המתאר גישה רשלנית בהקשר של תכנון עירוני.
לאור זאת, בעשורים האחרונים מנסה בריסל לתקן את העוולות התכנוניות שנעשו בעבר – ומשבר הקורונה נתן לכך דחיפה נוספת. אחת היוזמות של העירייה כוללת העברת תקציבים מפרויקטים מורכבים שנדחו עקב המגיפה לפרויקטים עירוניים המציבים את התושבים ואת הולכי הרגל בעדיפות ראשונה. עשרות פרויקטים כבר יצאו לפועל, ביניהם הקצאת שטחים חקלאיים במרכזי השכונות, סגירת רחובות להולכי רגל בלבד, הוספת מגרשי משחקים לילדים, שתילת עצים חדשים ועוד.
אחד הפרויקטים המעניינים שיצאו לפועל בחודשים האחרונים הוא יוזמה של הבוזאר (המוזיאון לאמנויות יפות) להפוך רחוב ללא מוצא קטן ושומם שנמצא בצמוד למוזיאון, למעין מיצב אמנותי ולמרחב שהייה יצירתי לעוברים והשבים. הפרויקט, שנקרא Horta Horizons, תוכנן על ידי אדריכל נוף מקומי בשם בס סמץ (Bas Smets). הוא כולל טריבונות מעץ בחמישה מפלסים, שיוצרים אמפיתיאטרון קטן. נשתלו שם עצים ובמהלך הקיץ התקיימו במקום אירועים שונים. לפי מספר האנשים שאפשר לראות שם מדי יום ללא ספק מדובר בהצלחה.
יוזמה נוספת מבית היוצר של עיריית בריסל היא הצבה של מתחמי פופ-אפ במרחב הציבורי. במהלך חודשי הקיץ ועד סוף ספטמבר העירייה הציבה בכמה מוקדים בעיר מכולות ניידות ששימשו כבית קפה ובר, נגישים לציבור הרחב. המכולות הוצבו בכיכרות מרכזיים ומסביבם פוזרו כיסאות ים לרווחת התושבים. גם אם לא התחשק לך לרכוש משהו לשתות יכולת פשוט לשבת ולנוח על אחד הכיסאות.
כחלק מהניסיון של הממשלה לקדם ולעודד תיירות מקומית היא השיקה החודש את הקמפיין Hello Belgium במסגרתו היא חילקה (לאחר הרשמה פשוטה באינטרנט) כרטיסי רכבת בחינם בכל רחבי בלגיה למשך שבועיים. מישהו מדמיין את זה קורה בישראל? "מטרת הפרויקט היא לעודד את הבלגים לנסוע ברכבת כדי לגלות את ארצנו היפה ולערוך טיול לבחירתם״, אמר פרנסואה בלוט, שר הניידות הפדרלי בהודעה לעיתונות בחודש שעבר.
באשר לעולם התרבות – רוב המוזיאונים, מרכזי התרבות, בתי הקולנוע והתיאטראות פתוחים באופן מלא. כמובן, יש מקומות שצריך להזמין כרטיסים מראש ובתוך המוזיאונים מקפידים על כללי ריחוק חברתי, אבל סצנת האמנות ממשיכה לפעול ללא הפרעה. בנוסף למוסדות הגדולים, בחודשים האחרונים ניתן לראות מגוון רחב של יוזמות פורמליות וא-פורמליות של אירועי תרבות במרחב הציבורי הפתוח. חלק מהאירועים מאורגנים על ידי עיריית בריסל וחלקם אירועים קהילתיים מקומיים.
למרות התמונה הוורודה שמצטיירת מן הכתוב חשוב לציין שבשבועות האחרונים המצב באירופה החריף וגל שני תוקף בימים אלה את היבשת. הדבר נכון גם בבלגיה: מספר הנדבקים עולה מדי יום, בתי החולים חוזרים להיות עמוסים ומספר המתים מטפס. לפני שבועיים הוכרז סגר לילי בכל רחבי בלגיה והמשמעות היא שהחל מהשעה עשר בערב ועד שש בבוקר לא ניתן לצאת מהבית למעט מקרים דחופים. אף על פי כן, אחד הדברים הבולטים פה הוא העדר פאניקה ובלבול. ברגע שמתקבלות החלטות, הדברים ברורים ומתנהלים בסדר והיגיון.
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 22.11.2020
יש מצב שיעניין אתכם
