אחד בספטמבר. תאריך שהמשמעות שלו לעולם לא מתפוגגת, גם עבור אלו שסיימו את בית הספר ועוד לא שולחים ילדים משלהם למערכת החינוך.תאריך שנראה כמו חלום רחוק להורים שרק מחכים לקיצו של אוגוסט, וכמו סיוט לילדים שנגררים בחזרה לספסל הלימודים. תאריך שמסמל את סוף הקיץ, את בואם של החגים ואת חילופי העונות.
יש הרבה מה לומר על הקשר (או חוסר הקשר) בין בתי הספר לעיר, וגם על הקשר הסבוך בין ילדים למרחב העירוני. לעיתים קרובות, נראה שהשניים לא מתערבבים. מכוניות, אופניים, זרים, המולה, רעש, זיהום – לפעמים נדמה שהמרחב הציבורי מלא ובאיומים וסכנות. אבל מה הוא בכל זאת מציע לילדים שלנו? האם ילדות מאושרת מתרחשת בהכרח בפרבר שקט או שהיא יכולה להתקיים גם בעיר גדולה וסואנת? האם העיר יכולה לשמש כמגרש משחקים וכבית ספר אחד גדול?
גלריית תמונות חדשה לקראת החזרה לספסל הלימודים.
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 31.08.2015
יש מצב שיעניין אתכם
