משבר האקלים: הזווית העירונית

מה הקשר בין המרחב העירוני למשבר האקלים? סדרת כתבות חדשה במגזין תצלול בכל פעם לנושא אחר - אנרגיה, מים, חום, פסולת, ביטחון מזון, אופנה ופגיעות סוציו-כלכלית ועוד. המטרה: לעורר מודעות ולחשוף את הפגיעות העירונית, אך גם את הפוטנציאל שטמון בזירה העירונית להתמודדות עם המשבר

צילום: הילה לוטן

דבר המערכת מערכת המגזין

יתוש קטן מזמזם ליד האוזן באמצע ליל חורף. בהתחלה זה לא נראה מוזר. יתושים, בכל זאת, נוהגים להעיר אותנו בזמזום מעצבן מאז ומתמיד. אבל תוך כדי ניסיונות התחמקות, עולה פתאום התהייה: למה יש יתושים באמצע החורף? ולמה לעזאזל אני עם גופיה בחוף הים באמצע פברואר? למה נדמה שכבר אין סתם ימי גשם רגילים אלא בעיקר אירועי הצפה שמשבשים את שגרת החיים ואף גורמים לנזק בחיים וברכוש?

משבר האקלים כבר כאן
נכון, האקלים הנוכחי רווי במשברים אחרים: בבריאות, בכלכלה, בדמוקרטיה. מגפת הקורונה הותירה רבים מאיתנו עייפים ומודאגים מדי מכדי לחשוב על העתיד הקצת יותר רחוק. הדבר נכון במיוחד בישראל, שנחשבת על ידי רבים כמדינה קטנה מדי עם בעיות גדולות מדי בכדי לעסוק בשאלות של אקלים וסביבה והנושא כמעט ולא מקבל תמיד את הקדימות הראויה לו. אולם, בעוד הקורונה תעבור בשנים הקרובות, שינויי האקלים רק יילכו ויחריפו – וכבר לא מדובר בקרחונים רחוקים או בדובי קוטב רעבים שאפשר בקלות יחסית להרחיק מהתודעה. השינויים מתחילים להיות מורגשים בכל חלקי כדור הארץ ובחיי היום-יום שלנו. כך, בהדרגה, אירועי מזג אוויר קיצוניים, לצד תהליכים של התחממות והתייבשות, הופכים את הנושא לנוכח יותר ויותר, ואזהרות מדעני האקלים שמניפים כבר שנים דגלים אדומים, מקבלות מימד מוחשי ואמיתי.

ריאה ירוקה, איור: יערה עשת.

ערים: הבעיה אך גם הפתרון
ערים ניצבות בחזית ההתמודדות עם משבר האקלים, מכמה סיבות: ראשית, הן פגיעות במיוחד לשינויי אקלים: סופות, גלי חום או אירועי גשם קיצוני עלולים להביא לתוצאות הרסניות אם הם פוגעים במרחב עירוני צפוף המרכז בתוכו כמות גדולה של בני אדם, תשתיות ומשאבים. פגיעה כזו עלולה לשתק לא רק את העיר אלא גם את האזור כולו או את המדינה בכללותה. יתרה מכך, ערים רבות ממוקמות לאורך קווי חוף, ימים, אגמים ונחלים – הגישה הזו לנתיבי סחר ימיים ולמקורות מים הובילה לפריחתן לאורך ההיסטוריה, אבל עכשיו הופכת אותן לפגיעות לעליית מפלס הים וכן לסופות ושיטפונות. מאפיינים עירוניים אחרים כמו צפיפות, כיסוי קרקע, תחבורה ופעילות אנושית מגבירים תופעות כמו גלי חום והופכים אותם לקטלניים. לכן, קיימת חשיבות בהיערכות של הערים לשינויים אקלימיים, מהירים או הדרגתיים.

שנית, במידה רבה, העיור והתיעוש הם המחוללים של המשבר הסביבתי. ערים הן מוקד של פעילות אנושית, וזו כרוכה בצריכת אנרגיה ומשאבים. לכן, חלק ניכר מפליטות גזי החממה מתרחש בערים, בעיקר בשל חימום, קירור ותאורת מבנים וכן מאמצעי תחבורה. ככל שהערים צומחות, גדלות ומתפשטות, הן "אוכלות" עוד ועוד שטחים פתוחים, חקלאיים וטבעיים. אורח החיים שלנו והעלייה ברמת החיים תורמים אף הם לפגיעה בסביבה, בין היתר בשל צריכה גוברת של בשר, של מוצרי אלקטרוניקה שמתיישנים במהרה ומוחלפים עם הקלקול הראשון, ושל בגדים זולים שמיוצרים הרחק במזרח, משונעים לכאן ונזרקים לאחר עונה.

אולם אם ערים הן חלק מהבעיה, הרי שהן יכולות להיות – וצריכות להיות – גם חלק מהפיתרון. טמון בהן פוטנציאל רב לצמצום פליטות, באמצעות קידום פעולות כמו בנייה ירוקה, הפחתת התלות ברכב פרטי לטובת תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, ייצור מבוזר של אנרגיה נקייה, שינוי דפוסי הצריכה, ייצור מזון מקומי, כלכלה מעגלית ועוד.

עיריות רבות ברחבי העולם הבינו את הצורך הזה ומובילות את ההתמודדות הגלובלית עם משבר האקלים. בעוד ממשלות נוטות בשנים האחרונות יותר לכיוון השמרני, הפוליטיקה העירונית ורשויות מקומיות מציבות לעיתים אלטרנטיבה ליברלית לשלטון המרכזי ומקדמות נושאים חברתיים וסביבתיים – ובראשם התמודדות עם שינויי האקלים. כך, לדוגמה, בעוד בעידן טראמפ יצאה ארצות הברית מהסכם פריז להפחתת פליטת גזי חממה, כ-400 ראשי ערים, שמייצגים כ-70 מיליון תושבים, התחייבו להמשיך ולממש את ההסכם בתוך גבולות השיפוט שלהן. באופן דומה, יותר מ-400 ערים ברחבי העולם, בהן תל אביב והרצליה, חברות בארגון של ערים המחויבות להפחתת פליטות גזי חממה. מכאן, הדרך לפוליטיקה הארצית יותר קלה. הנושא משפיע על דפוסי ההצבעה של הדור הצעיר בעולם, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, עם חזרתה של ארצות הברית, הפעם של עידן ביידן, להסכם פריז.

ניו אורלינס מוצפת בעקבות הוריקן קתרינה, ויקיפדיה. Commander Mark Moran, of the NOAA Aviation Weather Center, and Lt. Phil Eastman and Lt. Dave Demers, of the NOAA Aircraft Operations Center,

ערים ומשבר האקלים: פרויקט חדש ב"שפת רחוב"
לאור זאת, מגזין שפת רחוב משיק סדרת כתבות חדשה שתתמקד בממשק בין משבר האקלים למרחב העירוני. הפרויקט המיוחד נפתח עם קריאת השכמה של פרופ' יואב יאיר. בכתבתו, יאיר משרטט איך ניצול משאבים פראי הביא לפליטת גזי-חממה חסרת תקדים ששינתה את הרכב האטמוספרה, והתוצאה עלולה להיות קיץ שאורכו בין 8 ל-9 חודשים, סופות פראיות והצפות, שריפות יער, סופות אבק ופלישת מיני צמחים ובע"ח.

בהמשך הפרויקט, תצלול כל כתבה לנושא אחר, כמו אנרגיה, מים, חום, פסולת, ביטחון מזון, אופנה ופגיעות סוציו-כלכלית. הכתבות ייכתבו על ידי מומחיות ומומחים בתחומים שונים. בעזרתם, נציף שאלות כמו: למה חשוב שמדינה תספק ביטחון מזון לתושביה? למה פרישת העצים בשכונה שלי משפיעה על הטמפרטורה בעיר? מה המחיר הסביבתי של הטישרט החדשה שלי? איך מטפלים במי השיטפונות שמציפים את רחובות הערים בימות הגשם המועטים – אך הסוערים – שאנו חווים? איך מוודאים שאף אחד לא נשאר מאחור בהתמודדות עם שינויי האקלים?

מטרת הסדרה היא לעורר מודעות ולחשוף את הפגיעות העירונית – אך גם את הפוטנציאל שטמון בזירה המקומית להתמודדות עם המשבר שבפתח.

משבר הקורונה הראה לנו שהמדיניות יכולה להשתנות באופן מידי, שהשינוי הוא אפשרי גם כשמדובר בנושאים עמוקים ומבניים. אפשר לשנות הרגלים, אורחות חיים ודפוסי התנהגות, ברמת התושב הבודד, הקהילה, העיר והמדינה. אכן, הכתבות בפרויקט ייגעו בכל קני המידה הללו ובהשפעות ההדדיות ביניהם.

בדומה למשבר, זהו פרויקט מתגלגל, שיתעדכן ויוסיף אליו כתבות חדשות ונושאים מגוונים. תרצו להצטרף לסדרת המומחים והמומחיות בכתבה שתעזור להאיר עוד זווית בקשר בין משבר האקלים למרחב העירוני? פנו אלינו לכאן.