מריבוי משברים ודרישות סותרות - לריבוי תועלות
מה תפקיד המרחב בשיקום מטראומה?
מאז ה-7.10, סביבות חיים רבות ברחבי ישראל נזרעו הרס. בתים, רחובות, גינות בלב שכונות מגורים הפכו לפצע מרחבי. מתוך כך עולה הצורך להעמיק בקשר שבין מרחב לטראומה – ובתפקיד של המרחב בתהליכי החלמה של קהילות פגועות. כתבה ראשונה בסדרת כתבות על "גיאו-טראומה"
משבר התחזוקה כבר בדרך – ואנחנו לא מוכנים
ישראל מצטופפת בקצב מואץ. הבניינים נעשים גבוהים ומורכבים יותר, בעוד שמנגנוני הניהול והתחזוקה נותרים הרחק מאחור. כלים פשוטים הנהוגים ברחבי העולם כמעט ואינם מיושמים בישראל, והמשך ההזנחה מאיים להתגלגל לכדי משבר כלכלי־חברתי רחב. הגיע הזמן להרים את המסך ולהתייחס ברצינות לצרכי הניהול והתחזוקה של הבנייה הרוויה —בדגש על תחזוקה מונעת והיערכות כלכלית לתיקונים הצפויים והידועים מראש.
היעלמות השכונה: אובדן הילְדוּת במרחב הציבורי
ביישובים הערביים בישראל האלימות מגיעה לכל פינה. השכונה שהייתה מגרש משחקים, מרחב חינוכי ומקום לחיברות התפרקה - ויש לכך השלכות כבדות על חיי ילדים והורים. איך בכל זאת המרחב יכול לסייע בשיקום הרקמה החברתית?
העיור היומי
יוצאות מהשורה
איך מסבירים למה את מהססת לחצות מעבר תת קרקעי בשעות החשכה, או למה את מבקשת שמישהו ילווה אותך הביתה אחרי בילוי? תערוכה שמוצגת ברחובות העיר התחתית בחיפה עוסקת בחוסר הביטחון של נשים במרחב הציבורי, דרך סדרה של איורים ושירים
מרחב מורשת
במשך שנים מדיניות המורשת בישראל התמקדה בכל אתר בנפרד, במנותק מסביבתו. המעבר לתפיסה של 'מרחב מורשת' - מורשת כמערכת של קשרים בין מקומות, נופים, אנשים ושכבות זמן – מספק הזדמנות להרחיב את הסיפור. לצדה מתעוררות שאלות על כוח, ייצוג ובעלות – כפי שניתן לראות בזמן באמת במקרה של חבל תקומה
הכבישים שמשרטטים את ישראל
חלוקת משאבים, סדרי עדיפויות, רציפות תפקודית ויחסי תלות - רשת הדרכים אינה רק תשתית תחבורתית טכנית. ניתוח מערכתי שלה מספק תובנות חברתיות, כלכליות וגיאופוליטיות על המרחב
לחשוב מחדש על תכנון בישראל
למה כשמדברים על תכנון חשוב להסתכל מעבר לוועדות התכנון והבנייה, ואיך ביזור סמכויות לרמה המקומית יכול לתרום לתוצר תכנוני איכותי? טור דעה
הבינה המלאכותית שתנקה את השטחים הפתוחים
יותר ממיליון טון של פסולת בנייה מושלכים באופן בלתי חוקי כל השנה. טכנולוגיה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית יכולה לזהות את מרכיבי הפסולת בדיוק של 86% ולסייע בשימוש חוזר שלהם – צעד חשוב נוסף לקראת כלכלה מעגלית